<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א בית ששי שער שלישי</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ומותר ליטול ידו אחת ולחזור וליטול השניה, ואיך צריך שיטול את שתיהן בבת אחת, ואפילו לא נטל אלא ידו אחת אותה שנטל טהורה. וכן מותר להטביל ידו אחת בנהר, וליטול ידו השנית מן הכלי, דגרסינן בגיטין בריש פרק המביא תניין (ט"ו, ב') בעי אילפא ידים טהורות לחצאין או אין טהורות לחצאין, היכי דמי אילימא דקא משי חדא ידיה, והתנן הנוטל ידו אחת בשטיפה וידו אחת בנטילה, ידיו טהורות, כך גריס רש"י ז"ל וכן היא בספרים שלנו, ופרש"י ז"ל כגון דמשא חדא ידא, והדר משא אידך. ופשיט ליה מדתנן הנוטל ידו אחת מן הכלי ואחת בשטיפה בנהר, בארבעים סאה, ידיו טהורות. וקשה דאם כן, היכי פשיט ליה מההיא מתני', דילמא התם בשנטל ושטף בבת אחת, אבל בזו אחר זו לא. ורת"ם ז"ל גריס נטל ידו אחת משטיפה אחת ידו טהורה, וקא פשיט מדקתני ידו טהורה, שמע מינה דחדא חדא מהני. וכן מצאתיה במקומה במשניות מדוייקות הבאות מספרד כגירסת רת"ם ז"ל, והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בפרק כל הבשר (ק"ז, ב') תנא דבי מנשה, מדיחה אשה ידה אחת ונותנת פת לתינוק, ובעינן למידק מינה התם, דמאכיל צריך נטילת ידים דאלמא אפילו נטילת יד אחת הויא נטילה. ואמרינן נמי ביומא (ל', א') נוטל ידו אחת ונכנס. ומתני' דמסכת ידים דמייתי הכא תרתי קמ"ל, חדא דנוטל ידו אחת בלבד ידו טהורה, ועוד שאם לא שפך על ידו אלא שטיפה אחת גדולה אע"פ שאין באותה שטיפה רביעית ידו טהורה, ואין צריך מים שניים, דהכי תנינן לה התם (פ"ב, מ"א) נטל ידו אחת משטיפה אחת ידו טהורה, שתי ידיו משטיפה אחת, ר' מאיר מטמא עד שיטול מרביעית. כלומר הנוטל ידו אחת משטיפה אחת לבד, ויש בה כדי [שתי] שטיפות, הרי זו עולה לשתים ואין צריך מים שניים, וידו טהורה. אבל שתי ידיו משטיפה אחת ידיו טמאות אלא אם [כן] יש [בה] באותה שטיפה, כדי שתי שטיפות, דהיינו רביעית לשתי ידים. אמרו משמו של רת"ם ז"ל שאם נטל בידו אחת מן הכלי ונתן על ידו השנית, מותר, לפי שכל שבא לידו האחת מן הכלי, כח כלי קרינא ביה, ואינו דומה לנוטל מחפניו של חבירו, שלא מכח כלי בא ליד זה כלל. אבל הר"ם במז"ל כתב נוטל ידו אחת וצק בזו על זו וחוזר וצק בראשונה על השניה ע"כ לומר שצריך נטילה על זו ועל זו ונראין דבריו.
